ע’, בן 42, תושב צפון הארץ, לא נותן לאותיות הקטנות להפריע לאורח החיים שאימץ. גם הרשימה הארוכה של תופעות הלוואי של קמגרה, שמפרסם משרד הבריאות, מתברר, לא מרתיעה אותו. "אנחנו גרים באזור עם הרבה טילים", הוא מגחך בזלזול, "אז מזה נפחד? פשוט צריך לקחת נכון. להתחיל בחצי שקיק ורק אז את כל השקיק. יש לנו חבר שלקח שקית אחת שלמה בפעם הראשונה ונהיה חיוור, אבל שרד".
קמגרה, אם השמועה עוד לא הגיעה גם אליכם, היא החיקוי הלא-חוקי והמסוכן של הוויאגרה. לא מדובר אמנם בבשורה חדשה, אבל בכל הרשויות שעוקבות אחריה, החל במכס, דרך משרד הבריאות וכלה במשטרה, מדווחים כי בשנה האחרונה היא הפכה לתכשיר המוברח ביותר לארץ בענף האין-אונות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
באזהרות שמוציא משרד הבריאות מפעם לפעם, מציינים כי על אף התצורה הממתקית לכאורה שבה היא ארוזה, כג'ל בטעמים, מדובר בהרכב חומרים מסוכן, שהאפקט שלו אמנם מתחזה לאפקט של הוויאגרה, אבל המוצר לא רק שלא קיבל אישור בארץ, אלא נאסר בפירוש לשימוש בכל המדינות המערביות. "תופעות הלוואי העולות משימוש בקמגרה רבות", נכתב באחת ההודעות הרבות שהוציא המשרד, "וכוללות בין היתר שינויים בלחץ הדם, נדודי שינה, חרדה, איבוד הכרה, דימום תוך-גולגולתי, פריאפיזם (זקפה ממושכת), התקף איסכמי (שבץ חולף), אירועי לב חמורים ומוות פתאומי".
אבל בשנה האחרונה כאמור, מתברר כי האזהרות הדרמטיות נופלות על אוזניים ערלות. הצרכנים ממשיכים להשתמש והמבריחים ממשיכים להבריח ולהרוויח. ע', למשל, הגיע אל הקמגרה בעקבות המלצה של חברים. "שמעתי עליה דרך חברים שניסו בחו"ל ואמרו שזה טוב. צי'ק-צ'ק לקח לי להזמין, אני זוכר שהזמנתי חבילה בטעם תות".
איך מזמינים?
"יוצרים קשר דרך הטלגרם: 'אח שלי, אני רוצה להזמין', חבילה, שתיים, שלוש. בפעם הראשונה לקחתי לבד, כדי לראות מה האפקט. כל הלילה כאב לי, כי רק רציתי לראות כמה זה עובד".
למה לא ניסית את זה יחד עם אשתך? זאת המטרה, בעצם.
"לא יכולתי לספר לאשתי. מה אני אגיד לה? אנחנו נשואים 15 שנה, אקט ממוצע אצלנו זה 20 דקות. במצב הזה היא תשאל שאלות, 'מה באת לי עכשיו שעה?' אבל הפעם השנייה הייתה סבבה, עברה חלק. זה היה עם מישהי, לא אשתי. הלכתי, נהניתי, חזרתי, סיפרתי לחברים. אמרו: 'גם אנחנו רוצים'. היום יש לי חבר שמכור לזה. זה הפך למגפה בכל הארץ. מדברים על זה בשיחות עם חברים: 'החזיק אותי שעה', 'החזיק אותי 40 דקות', אחד סיפר 'שעה ורבע'. מאז שהכרתי את זה, אני יותר פעיל. בחורות כבר אומרות לי: 'תיקח, אל תבוא בלי'".
גם ד', בשנות ה-40 לחייו, מכיר את הסכנות הכרוכות בשימוש בקמגרה, ואפילו מקרוב, אך לא מתבייש להצהיר כי הוא בוחר להתעלם מהן. "אני משתמש כמעט שלוש שנים", הוא מספר. "זה מעורר את החשק המיני, ויש לזה אפקט שמחזיק אותך כמעט 40 דקות עד שעה. אני מכיר אנשים שזה לא עשה להם טוב", הוא מודה, "העלה להם את לחץ הדם, גרם לסחרחורות. יש סיכון לדום לב, אבל רק אם את עושה אוברדוז. לא מזמן היה סיפור עם גבר בן 60 פלוס שהלך למישהי הביתה, ומת במיטה שלה. במשפחה אמרו התקף לב, החברים בשושו אמרו שזה הג'ל".
זה לא הפחיד אותך?
"אני אומר שכמו בכל תרופה, צריך להתחיל בקצת. זה בא בשקיות קטנות של עשרה גרם, אז אתה מתחיל בחצי או שתי לגימות, ועולה למינון של שקית בלילה. בעולם השחור (של השוק השחור – א"א) מכנים את זה 'טרופיות'".
ד', משתמש: "זה לא בשביל האישה, זה בשביל המסביב. תבוא ככה לאישה, היא תשאל: 'איפה היית עד היום? מה קרה?' אני מכיר אנשים שזה העלה להם את לחץ הדם, גרם לסחרחורות. לא מזמן היה בן 60 פלוס שהלך למישהי ומת במיטה שלה. במשפחה אמרו התקף לב, החברים בשושו אמרו שזה הג'ל"
את הקמגרה הוא קונה, כמו אחרים, בטלגרם. "כמו קנאביס. ואם קונים קבוע יש מבצעים, שלוש חבילות במאה, כשבכל חבילה יש שבעה שקיקים קטנים. בקיוסקים מוכרים אחת ב-50. יש תות, אננס, לימון, שזה הכי טעים בעיניי. אני אוהב לעשות מיקס, ואז זה יוצא כמו פירות יער. צריך להתרגל לטעם. בהתחלה זה קצת שמנוני, זה טעם נרכש".
כשאני שואלת מה אומרת על כך אשתו, ד' מגחך. הקמגרה, מתברר, עלולה לפגוע לא רק בבריאות, אלא גם בחיי המשפחה. "זה לא בשביל האישה, זה בשביל המסביב. תבוא ככה לאישה, היא תשאל: 'איפה היית עד היום? מה קרה?' בדבר הזה אתה לא בא לטיול של חצי דקה ולצאת. רוב המשתמשים לא מספרים לאישה. אתה בא 'מוכן', לוקח 20 דקות לפני, ואז מחזיק מעמד עוד שעה".
למה לא לקחת ויאגרה, תרופה מאושרת ובטוחה לשימוש, אפילו לא יקרה במיוחד?
"אוהו", עונה ד', "יש הרבה הבדל מהוויאגרה. ראשית, זה לא כדור, זה ג'ל, יותר כיף לקחת, יותר נגיש. שנית, במקום להסתובב עם חבילת כדורים בכיס, אתה מסתובב עם שקיקים. אם שוטר תופס אותך נגיד לביקורת, ורואה 20 כדורים, הוא ישר ישאל בשביל מה זה. על הג'ל לא שואלים".
אולי הם לא יודעים מה זה?
"הם יודעים. גם שוטרים לוקחים. אני מכיר לא מעט כאלה".
הקמגרה מיוצרת במזרח הרחוק – הודו, סין, תאילנד, ומוברחת לישראל בדרכים שונות ומגוונות. הרוב מגיע דרך הים, אך חלק מוסלק גם דרך מעברי הגבול היבשתיים. כמויות קטנות יותר מועברות דרך דואר חבילות, או בתיקים של אנשים שחוזרים מחו"ל. העובדה שכל ספק בישראל מקבל את הסחורה ממקור אחר ואין אחידות או נוסחה אחת של המוצר ‑ היא גם ההסבר לסכנה הטמונה בו. בדרך כלל ניתן למצוא בו את החומר הפעיל בוויאגרה – סילדנפיל, וכל השאר נתון לשינויים.
"אני מחליף בין הספקים", אומר ע'. "ההבדל ביניהם הוא בטעמים שהם מביאים לי. ככלל, אני משתדל לא לחבר אף אחד לספקים שלי, כדי שלא יקרה מצב שמישהו יקבל דום לב, ויגידו לי 'זה בגללך'".
משיחה עם גורם המכיר היטב את השטח, עולה כי תחום ההפצה תלוי במקור ההברחה. מה שמגיע מהים מתפרס בכל הארץ, מה שמגיע דרך מעברי הגבול היבשתיים, מופץ בעיקר במגזר הערבי. בשיחה עם "ידיעות אחרונות", מצביע אותו גורם על שתי אוכלוסיות עיקריות של משתמשים: ערבים, או כמו שהסוחרים מכנים "חבר'ה מהמגזר", וגברים מהקהילה הגאה.
3 צפייה בגלריה
טבליות קמגרה. "כמה שאנשים במצב כלכלי גרוע יותר ואין להם תעסוקה ככה הם משתמשים יותר"
(צילום: Shutterstock)
"במגזר", מסביר אותו גורם, בעצמו ערבי, "זה לא מכובד שיהיה רשום בקופת החולים שלך שאתה לוקח תרופות כאלו. אם מישהו עושה, זה רק בסתר. הוא לא רוצה שיידעו שיש לו 'חולשה', כולל בתוך המשפחה שלו. אנשים מוכנים לשלם פיראטי ולא להיחשף".
לדברי אותו גורם, יש סיבות רבות לפריחתו של המוצר דווקא עכשיו. "כמה שאנשים במצב כלכלי גרוע יותר ואין להם תעסוקה, ככה הם משתמשים יותר", הוא מסביר. "מי שעסוק בעבודה, אין לו זמן לסקס". סיבה נוספת, היא הקרבה לנקודות ההברחה, שנמצאות בתפר שבין ישראל לרשות הפלסטינית. "הרשות, לא מעניין אותה שום דבר חוץ מכסף. משרד הבריאות שלהם מאוד חלש ולא מפקח, ולמבריחים יש המון שיתופי פעולה".
תגיד, בכלל עושים מזה כסף טוב?
"מצוין. אתה יכול לעשות גם אלף אחוז רווח. בסין זה עולה גרושים, ופה אין מע"מ, אין מס הכנסה. תוסיפי לזה מבצעי שיווק אגרסיביים, שלוש חפיסות ב-200 שקל, ותביני את הרווח ואיך המגזר מוצף. מגיעים למכולת שהם מכירים, יודעים בדיוק מה לבקש וממי. זה לא שסתם אתה בא למישהו: 'תביא לי מוצר לעזור לי בלילה'".
יגאל וויןצילום: מהאלבום הפרטיומה עם הסכנה הבריאותית, הם לא מפחדים?
"אם מישהו מת, מי יבוא לסוחר או למבריח? עוד לפני זה: מי לא ירגיש טוב ויגיד למשפחה שלו 'לקחתי כדור מחברון?' אם זה קורה, לכולם נוח להגיד 'התקף לב' ונגמר הסיפור".
אחד הגופים שיכולים להעיד על העלייה בצריכה, כמו גם על הבעייתיות באכיפה, הוא הפדרציה לקניין רוחני. לכאורה, מה להם ולתרופה לאין-אונות, אבל מתברר שמותג הוא מותג. הפדרציה מגינה על חברות מסחריות מוכרות בישראל כשאלו נתקלות בזיופים, מבגדים, בשמים, שעונים ועד מזון וסיגריות. "בגדול אין לי נגיעה לקמגרה", אומר יגאל ווין, העומד בראש הפדרציה, "כי אין שום חברה שהזכויות על קמגרה שייכות לה. אבל כשאני נתקל בקמגרה, בדרך כלל צמוד להברחות של סיגריות ושתייה חריפה, אני מעדכן את משרד הבריאות ואת המשטרה".
אתם גם מחרימים סחורה?
"אני לא אוכף", מדגיש ווין, "וזו הבעיה. שאף אחד לא עושה אכיפה".
מניסיונו, גם הוא מעיד שהקמגרה היא "הנפוצה ביותר כרגע במגזר. זה מגיע מירדן, דרך גשר אלנבי. הסמכות המשפטית הקובעת שם היא הפרקליטות הצבאית, שלא מיועדת לטפל בעבריינות אזרחית, רק באמל"ח וסמים. כשזה מגיע לבגדים, שעונים, מזון וגם תרופות, אף אחד לא יודע להגיד מה מותר ומה אסור, וזה מושך ארגוני פשיעה וטרור, כי יש בזה המון כסף, ברמת המיליונים. השת"פ בין מבריחים ערבים ליהודים? הלוואי כזה שת"פ בכל התחומים".
שלושה גופים אמונים על מוצרים רפואיים לא חוקיים, כמו הקמגרה: המכס, המשטרה ומשרד הבריאות. כל אחד מהם נכנס לאירוע בשלב אחר, אבל על דבר אחד יש ביניהם תמימות דעים: החל מסוף 2022, דרך 2023 ועד היום חלה עלייה ניכרת בהברחות, עד שהפך ל"נאמבר וואן של ההברחות בתחום".
הראשונים לחשוף את הסחורה הם אנשי המכס. אחריהם, המשטרה, שתופסת את מה שהצליח להסתנן לארץ. היא גם זו שדורשת חוות דעת טוקסיקולוגיות ואחרות ממחלקת האכיפה והפיקוח של משרד הבריאות. באמצעות חוות הדעת האלו מבססים את כתבי האישום נגד המבריחים. העבירה איננה הברחה, אלא סחר בתרופות.
עודד נצר הוא מנהל בית המכס באשדוד שאחראי על נמל אשדוד ונמל הדרום, שערי כניסה ימיים שמזמנים הרבה הברחות של קמגרה. "שלוש-ארבע שנים לאחור, היו מבריחים כדורים מזויפים של ויאגרה, סיאליס ודומיהם", הוא אומר, "בשנתיים האחרונות מבריחים בעיקר קמגרה. העלייה היא של 20-30 אחוז. רק בשנה וחצי האחרונות נתפסו על ידי מכס אשדוד 54 אלף חפיסות מוברחות, בהן יש 378 אלף שקיות. אם זה נמכר בשוק ב-100-120 שקלים לחפיסה של שבע שקיות, אז תביני בכמה כסף מדובר. ניסיונות ההברחה נעשים בכל בתי המכס: מעבר אלנבי, נהר הירדן, נמל חיפה, נמל אילת, וגם בדואר חבילות ובנתב"ג. שם הכמויות קטנות יותר, למרות שגם שם היו תפיסות משמעותיות. כ-469 מקרי תפיסה של הברחת קמגרה, שכל תפיסה מכילה כמה מאות חפיסות".
עודד נצר, מנהל בית המכס באשדוד: "פעם הבריחו כדורים מזויפים של ויאגרה וסיאליס, עכשיו מבריחים בעיקר קמגרה. רק בשנה וחצי האחרונות נתפסו על ידי מכס אשדוד 54 אלף חפיסות, עם 378 אלף שקיות. אם זה נמכר בשוק ב–100־120 שקלים לחפיסה של שבע שקיות, תביני בכמה כסף מדובר"
ואז מה עושים?
"כשאני תופס קמגרה במכולה, מתחילה חקירה שלנו. סביר להניח שזה לא הגיע סתם למכולה שלך. כנראה מי שמייבא, הוא גם זה שידע ואפילו הזמין כהכנסה צדדית. בחקירות שלהם עולים הרבה תירוצים. 'הספק שם לי בטעות', 'זה היה מיועד למדינה אחרת'".
ואז מה?
"כל מקרה לגופו, תלוי בכמות. את הקמגרה אנחנו בטוח מחרימים, ושורפים אותה. בכלל לא מעניין אותי מה ההרכב שלה. לגבי המכולה שבה נמצא החומר, אפשר להחרים גם את הסחורה המקורית ואז לדרוש מהיבואן כופר כסף, שזה כמו קנס עם רישום במערכת. במקרים של כמויות גדולות, אפשר להגיש נגדו כתב אישום על הברחה.
"יש לנו ברשות המסים יחידה משפטית, שעושה חקירות, מעצרים ומגישה כתבי אישום. אם מצאנו תרופות אמיתיות בלי אישורים, אנחנו קוראים למשרד הבריאות. אם מוצאים אמל"ח אז קוראים למשטרה, אבל במקרה של קמגרה, למשל, המשטרה לא מעורבת, ואנחנו יכולים להכניס את המבריחים לכלא לחמש שנים".
ברשות המסים זוכרים שתי תפיסות משמעותיות שקרו לאחרונה. לגבי אחת מהן, התיק הועבר מיחידת החקירות של המכס למחלקה המשפטית ונמצא בהכנת כתב אישום. לגבי הברחה משמעותית נוספת, יחידת החקירות מסיימת בימים אלה את הכנת התיק, והוא יועבר למחלקה המשפטית לבחינת הגשת כתב אישום. הראשונה נגעה להברחת קמגרה בחביות של חמוצים. "זה הגיע בחביות הכחולות, אלו שקונים מהן בשוק", אומר נצר. "בתוך כל חבית הייתה חבית נוספת, קטנה יותר, שבתוכה הייתה קמגרה. זו שיטה מתוחכמת, כי לך תבדוק חבית של מלפפונים חמוצים, כשבתוך המים יש חבית נוספת. היו שם כמעט 8,000 אריזות של שבע שקיות כל אחת.
"בהסלקה אחרת ייבאו לארץ קטשופ ודבש בשקיות קטנות חד-פעמיות, כמו ברשתות ההמבורגרים. זה מה שהיה בחצי העליון של המכולה, ובחצי התחתון הייתה קמגרה. במקרה אחר הצהירו על יבוא מיטות מתכת והסליקו את הקמגרה בתוך המסגרת של המיטה. או שהצהירו על ביסקוויטים וממרח שוקולד, ובאמצע המכולה עשו בור, ובו שמו קמגרה".
איך יודעים שדווקא במכולה ספציפית, מתוך כל המאות שמגיעות לנמל, מתחבאת לה קמגרה?
"יש לנו מרכז לאבחון לאומי, שבו יושבים אנליסטים שמכניסים סימנים מחשידים למערכת, כדי לאתר קמגרה. יש מאות פרמטרים - מדינת הייצור, מדינת היבוא, איזו מדינה זה עבר בדרך, מי הספק. כולם יחד נותנים ניקוד למטען. ואז, כשמשדרים למכס הצהרת יבוא, אנחנו עושים הערכת סיכונים אנליטית ומחליטים איזה מטען לבדוק. אי-אפשר לבדוק כל מכולה שנכנסת. זה יומיים עבודה לבדוק מכולה. ברגע שהחלטנו לבדוק, יש לנו אמצעים מתקדמים – מְשַׁקְּפִים, ציוד כימי. הכל אנחנו רואים".
זה נשמע אבסורדי, אבל כשמדובר בתפיסה של תרופות מאושרות, כמו ויאגרה, או אפילו זיוף שלה, משרד הבריאות שולח רוקח לנמל ואוסף את התרופה. כשמדובר בתכשירים שאינם מאושרים לשימוש בארץ, משרד הבריאות בכלל לא מתעכב עליהם, והמכס משמיד אותם אוטומטית. רק לאחרונה נתפסו קמגרות באשקלון ובעכו. העבירה שמייחסת המשטרה בכתבי האישום המוגשים היא עבירה על חוק הרוקחות.
"בדרך כלל", אומר גורם במשטרה, "אנחנו מגיעים עם מודיעין, אבל לפעמים מחפשים סמים ומוצאים קמגרה. אחר כך, לבית המשפט לא באים ככה, עם השקיק. צריך להוכיח שמדובר בחומר מסוכן לצריכה".
מה הבעיה של המשטרה להיכנס לגוגל או לטלגרם, ומשם להגיע למבריחים? עשיתם את זה אינספור פעמים עם סמים אחרים.
"כי אלה לא סמים", מסביר אותו גורם משטרתי. "המשטרה לא מחפשת קמגרה, כי החומר בקמגרה לא נמצא בפקודת הסמים ואיסור המכירה שלו מעוגן בפקודת הרוקחות, שדינה חצי שנת מאסר או קנס, פקודה שנאכפת בעיקרה על ידי משרד הבריאות. אם משרד הבריאות רוצה שנחקור, צריך שתתקבל תלונה במשטרה. אם הוא לא מתלונן אצלנו, אין לנו מה לפתוח בחקירה".
גורם משטרתי: "אלה לא סמים. המשטרה לא מחפשת קמגרה, כי החומר לא נמצא בפקודת הסמים ואיסור המכירה שלו מעוגן בפקודת הרוקחות. אם משרד הבריאות רוצה שנחקור צריך שתתקבל תלונה
זה לא שהמוכרים מנסים להסתתר, אפשר לרכוש קמגרה ולהפליל אותם.
"לאור המשימות הרבות של המשטרה, יש צורך בתעדוף הפעילות. כמו כן 'קניית ביום', כלומר שוטר הרוכש סם מסוחר בטלגרם וכו' על מנת להפלילו, היא פעילות מורכבת ויקרה, הממוקדת לרוב בעבירות חמורות. הפעילות נגד מכירת הקמגרה צריכה להתמקד בעיקר במניעת היבוא שלה לארץ והברחתה לצד ענישה מחמירה. כשאנחנו מוצאים קמגרה, אנחנו כן מבקשים חוות דעת ומעמידים לדין את העבריינים, אבל שוב, בהקשר של עבירה על חוק הרוקחות, לא הברחה, לא מכירה אסורה ובוודאי לא סכנה לציבור".
מי שחתום על חוות הדעת האלו יהיה בין היתר ד"ר רוני ברקוביץ, מנהל אגף האכיפה והפיקוח במשרד הבריאות. "במקרה של תפיסה בתוך הארץ", הוא מסביר, "אנחנו בודקים במעבדות משרד הבריאות את החומרים הפעילים שבתוך המוצר, לבקשת המשטרה. על סמך תוצאות המעבדה כותבים חוות דעת מומחה שמוצגת בבית המשפט לגבי הסכנות של החומר. למעשה, אנחנו הגורם המקצועי שמלווה את גורמי האכיפה בדרך להגשת כתב אישום. יש לציין כי חוות דעת בנושאים כאלו ניתנות באופן תדיר".
לאור כל זאת, נשאלת השאלה למה בעצם לא מגישים יצרני הקמגרה בקשה לאישור המוצר. מתברר כי אין לכך כל היתכנות. "מדובר על תכשיר מזויף, שלא מיוצר על ידי חברת תרופות ועל כן איננו מאושר בשום מקום בעולם, זו ממש עלולה להיות סכנה לבריאות הציבור", מסביר ד"ר ברקוביץ, "אין כאן יצרן אחד. יש מפעלים פיראטיים רבים המייצרים את הקמגרה במינונים שונים, לא רק מערכה לערכה אלא אפילו משקיק לשקיק. החומר הפעיל בוויאגרה, למשל, מגיע עד מאה מ"ג, ובקמגרה המינונים משתנים. התרופות שמאושרות בארץ הן על פי הדרישות הרגולטורית של משרד הבריאות, אבל במדינות שמהן מגיעה הקמגרה, אין למעשה שום פיקוח על תנאי ייצור נאותים. אנחנו לא יודעים באילו תנאים המוצר יוצר, או באילו חומרי גלם השתמשו".
אחד הקשיים של משרד הבריאות בתיווך המוצר כמסוכן לציבור הוא היעדר הנתונים על מוות או התקפי לב, שפשוט לא מסווגים ככאלו שנגרמו משימוש בקמגרה ובדומיה. "תופעות הלוואי העיקריות של קמגרה הן לבביות", אומר ד"ר ברקוביץ. "לא סתם רופאים בודקים אם ישנן תרופות נוספות למחלות לב הניתנות יחד עם הוויאגרה, שכן שימוש מקביל בחלק מהתרופות עלול להגביר את הסיכון להתקף לב.
ד"ר רוני ברקוביץצילום: שלומי אמסלם, לע"מ"כאשר מגיע לבית החולים אדם עם סימפטומים לבביים, הוא בדרך כלל לא יודה שלקח תרופה פיראטית. גם אם אותו אדם מת, קשה מאוד לדעת שהוא לקח תרופה פיראטית, כי במקרים רבים לא מבוצעות בדיקות טוקסיקולוגיות. זה לא כמו בהחלקות שיער, למשל, כשמישהי באה עם נזק רפואי ומספרת מה עשו לה ובית החולים מחויב לדווח למשרד הבריאות. כאן, על מה ידווחו? קשה לדעת שהאדם לקח קמגרה או תכשיר דומה".
דיברתי עם גברים שמודעים לסיכון אבל משתמשים למרות זאת.
"אני ממש לא מבין את זה", אומר ד"ר ברקוביץ. "אנשים לא אוכלים במבה בלי לדעת מי מייצר אותה, אבל קונים תרופה מהטלגרם בלי בעיה. יש סיבה שזה תחת מרשם רופא. אמנם הקמגרה משווקת במספר טעמים, אבל לא מדובר בסוכריות. זה מוצר מסוכן".
פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל וסגן מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן-גוריון, היה בעברו ראש אגף הרוקחות במשרד הבריאות. ב-2018 הועלתה הצעה להעביר את הוויאגרה ממעמד תרופת מרשם לתרופה ללא מרשם. מהלך זה נועד לקדם שימוש בתרופות חוקיות הרשומות בישראל, ולייתר זיופים באינטרנט ותרופות כמו הקמגרה. מהלך דומה בוצע בהצלחה בבריטניה ובניו-זילנד.
"הפתרון פשוט", אומר פרופ' שורצברג. "בתהליך תשאול קצר תוכל לקנות את המקור ולקבל ייעוץ הולם. אישרנו את זה ב-2018, אך לאחר שסיימתי את תפקידי, זה לא צלח".
פרופ' איל שורצברגמהאלבום הפרטיעם זאת, גם אם משרד הבריאות יאפשר את שיווק התרופות לאין-אונות כתרופות ללא מרשם, הרי שהקמגרה לא תיכלל בהן. "בישראל, מטעמי בטיחות ובריאות הציבור, ניתן לרשום תרופות רק ממדינות מוכרות", מסביר פרופ’ שורצברג. "מדובר ב-28 מדינות ספציפיות – של האיחוד האירופי, קנדה, ארה"ב, אוסטרליה, איסלנד ויפן. הקמגרה משווקת אך ורק בהודו, ותכולתה ואיכותה אינן ברורות. זה לא אומר שתרופה מהודו לא תגיע לישראל, אבל רק אם היא משווקת גם באירופה. למה? כי אנחנו רוצים תרופות ממדינות שבהן יש מערכת בקרת איכות טובה.
"אני מבקש מכל יצרן 'תביא לי את תיק הייצור שלך', כדי לבדוק שתהליך הייצור והתרופה נקיים ממזהמים. את זה יצרני הקמגרה לא יכולים לספק. תרופות זה מוצר מורכב, לא פיצוחים. האישור והרישום שלהן דורשים בדיקות מעמיקות. עובדה שבאף מדינה שמכבדת את עצמה אין קמגרה רשומה, כי לא בטוחים מה יש בה ותופעות הלוואי שלה עלולות להיות משמעותיות. גם אם זה לא יהרוג אותך, במקרים מסוימים התרופה יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך, אז למה להסתכן".
ממשטרת ישראל נמסר: "איסור מכירת הקמגרה ותרופות אחרות שלא כדין מעוגן בפקודת הרוקחות, ומשטרת ישראל מסייעת למשרד הבריאות באכיפה נגד בתי עסק המוכרים את התכשירים. הטיפול בסחר בתכשיר דרך הרשת מחייב טיפול של כלל הגורמים במדינה, ובעיקר מניעת הברחת התכשיר לארץ במעברי הגבול".
ממשרד הבריאות נמסר: "משטרת ישראל היא האמונה על האכיפה של סחר לא חוקי בתרופות, בין אם דרך הרשתות החברתיות או במכירה בכל דרך בלתי חוקית אחרת, כאשר למשרד הבריאות אין סמכויות חקירה בנושא. ככלל, סחר בתרופות מהווה עבירה פלילית ועלול לסכן את בריאותו של המשתמש".
